בדידות ואלצהיימר, איך לטפל בחולי דמנציה החיים לבדם.
כמו כל האנשים, חולי האלצהיימר עשויים למצוא את עצמם במצבים משפחתיים שונים ללא תלות במחלה. לפעמים הם עם בני/בנות זוג, לפעמים הם חיים לבדם. לכל אחד נסיבות חייו האישיות, לפעמים מתוך בחירה ולפעמים מתוך הנסיבות. לא משנה מהי הסיבה, כאשר יש צורך לטפל בחולה דמנציה החי בגפו, הדבר מביא אתגרים מיוחדים.
ברמת העיקרון חולה דמנציה זקוק להשגחה וטיפול, אך אין המשמעות של זה היא שמיד עם אבחון המחלה האדם אינו מסוגל לטפל בעצמו. החולה אינו עובר באופן מיידי ממצב של אדם מתפקד למצב של אדם הזקוק להשגחה 24 שעות. לכן אין זה אומר שבאופן מיידי יש להוציא את החולה מהסביבה המוכרת לו ולהעבירו למקום אחר – זו בהחלט מטרה ראויה לסייע לחולה להישאר בסביבה המוכרת עד כמה שניתן. אך מצד שני הדבר גם מעורר דאגה רבה בקרב חוג מכריו ומשפחתו. כל מקרה הוא שונה וייחודי ויש לבדוק את נסיבות המקרה ולמצוא את הפתרון המתאים למצב שאיתו מתמודדים ונסיבות חייו של החולה.
מה החולה יכול לשכוח ?
ברור לנו שמחלת האלצהיימר מובילה לשכחה, אך מה בעצם הדברים החשובים שהחולה עשוי להתחיל לשכוח ומעוררים אצלנו דאגה לגבי האפשרות שהוא נמצא לבדו ועשוי לשכוח את אותם הדברים?
- החולה עשוי לשכוח לאכול.
- לשכוח לקחת את תרופות המרשם.
- חוסר מודעות לסכנות שונות בבית כמו שרפה, גז, חשמל.
- חוסר שיקול דעת בעת הכנסת זרים הביתה.
- אין מתן אוכל וטיפול לחיות המחמד .
- מחשבות שווא אשר יכולות לגרום לבעיות עם שכנים, קהילה ואף משטרה.
לחלק מהמצבים ישנם פתרונות פשוטים – כמו למשל משלוחי אוכל מתוזמנים מראש לביתו; שימוש בתזכורות לצורך לקיחת תרופות; שיחות טלפון סדירות וביקורים תכופים מצד בני המשפחה אשר עוקבים גם כאשר הם נמצאים רחוק. ישנן שיטות רבות אשר יכולות לסייע לחולה בשלבים הראשונים של המחלה ולאפשר את עצמאותו. אך לא לכל בעיה ניתן לתת מענה בשלט רחוק ובסופו של דבר חולה אלצהיימר אשר מתגורר לבדו יזדקק לעבור לסביבה בטוחה יותר, או שמישהו יעבור להתגורר איתו לצורך המשך הטיפול.
כיצד אתם יכולים לעזור ?
סבלנות עד רמת סיכון מסוימות – כאשר חולה אלצהיימר מתגורר לבדו תמיד יש בכך סיכון. אתם יכולים לגלות רמה מסוימת של סבלנות, אך על המשפחה והמטפלים לעקוב ולשקול את רמת הסיכון המתגברת ולנקוט בצעדים בהתאם.
מעורבות משפחתית – ככל שיותר בני משפחה יגלו מעורבות ויסייעו בטיפול, כך תוכלו לאפשר למטופל ליהנות מרמה גבוהה יותר של חופש. מומלץ לערוך פגישה של בני המשפחה על מנת לבדוק כיצד כל אחד יכול לסייע ולחלק את העבודה.
הפכו את הסביבה הביתית לבטוחה יותר – חשוב לוודא שאין סכנות בבית. יש לדאוג לתאורה טובה ולתקן כל ליקוי או הפרעה אשר יש בהם פוטנציאל לסכנה ו/או פציעת גוף.
התקינו עזרי סיוע – ישנן טכנולוגיות שונות אשר יכולות לסייע לחולים ולתרום לבטיחותם ותפקודם. למשל ישנן ידיות שונות לחדר האמבטיה אשר ימנעו פציעות, שעונים מיוחדים אשר יאפשרו לשמור על אוריינטציה בכל הנוגע לתפיסת הזמן; אמצעי תזכורת אלקטרוניים; טלפונים מיוחדים וקלים לשימוש; טכנולוגיות ניטור ועוד – ישנם שירותים מיוחדים המיועדים לאוכלוסיות אלו וחשוב להתעניין ולהיות מודעים לטכנולוגיות השונות אשר עומדות לרשותכם.
עזרה בניהול פיננסי – עם החמרת המחלה המטופלים עשויים להתקשות לנהל את ענייניהם הפיננסיים והם יצטרכו עזרה גם בעניינים פיננסיים וגם בעניינים משפטיים וצעדים שיש לנקוט בטרם התדרדרות נוספת. ליידע את הסביבה – לא ניתן להסתיר מהסביבה אלצהיימר ואין סיבה לעשות זאת. שכנים, חברים, משפחה, קולגות לעבודה, עסקים מקומיים בסביבת המגורים, שיטור קהילתי ועוד… כולם יוכלו לסייע הרבה יותר רק אם יהיו מודעים. הערנות שלהם עשויה לסייע למשל במצבים בהם החולה הולך לאיבוד, או מתקשה בפעולות יומיומיות.
