מחלת האלצהיימר גורמת לפגיעות שונות בתפקוד, ואחד ההיבטים של הפגיעה התפקודית היא איבוד היכולת לתקשר עם הסביבה. איבוד היכולת לתקשר הוא אחד הדברים המתסכלים ביותר אשר עובר על החולה, דבר המשפיע גם עליו וגם על סביבתו הקרובה. ככל שהמחלה מתקדמת, כך החולה הדמנטי מתקשה יותר לתקשר. החולה גם מתקשה להסביר את עצמו בצורה ברורה כלפי הסביבה, אך גם מתקשה להבין את הסביבה ומה אומרים אחרים.
סימני הקשיים בתקשורת
כיצד מתבטאים הקשיים בתקשורת? כל אדם הוא מקרה בפני עצמו והוא עשוי לחוות את הבעיות בצורה שונה. כמו כן ישנם סוגים שונים של מחלות דמנטיות אשר משפיעות על המוח בצורה שונה. הסימנים לקשיים בתקשורת יכולים להתבטא באופן הבא:
- קושי במציאת המילים – החולה מתקשה למצוא את המילה הנכונה. יתכן כי הוא ישלוף מילה אחרת במקום זאת שהוא אינו מצליח להיזכר.
- יתכן כי החולה מצליח לדבר באופן שוטף, אך בכל זאת הדברים אינם הגיוניים.
- החולה מתקשה להבין אתכם, יתכן כי יבין רק חלק מסוים מתוך השיחה.
- הקשיים בתקשורת אינם מתבטאים אך ורק בתקשורת המילולית, גם יכולת הקריאה והכתיבה מתדרדרות.
- החולה עשוי לאבד את המוסכמות ונורמות ההתנהגות של השיחה, זה עלול להתבטא בהפרעה לדובר או חוסר נימוס או תגובה כאשר פונים אליהם.
- בתור חלק מקשיי התקשורת ישנו גם קושי לבטא רגשות בצורה הראויה.
פגיעה בראיה והשמיעה
פגיעה בראייה והשמיעה יכולים להוסיף לבלבול ולקשיי התקשורת, ולכן חשוב לבצע בדיקת ראייה ושמיעה. במידת הצורך יש להשתמש במשקפיים ו/או מכשיר שמיעה. במידה והחולה כבר עושה שימושים בעזרים אלו, יש לסייע לו על מנת להבטיח את ניקיונם ואת תקינותם.
תקשורת היא דבר מורכב ואין מדובר אך ורק במילים ושמיעתן. חלק גדול מהתקשורת קשור לשפת הגוף וביטוייה השונים, כמו למשל הבעות פנים ומחוות הידיים. כמו גם נימת הקול שאנו מדברים. למעשה המילים עצמן מהוות רק אחוז קטן מהתקשורת.
על המשפחה והמטפלים להבין כיצד מתנהלת התקשורת כאשר הם מתקשרים עם החולה, אחרת הדבר עלול לגרור לקשיים מיותרים, תסכול ולחץ אצל שני הצדדים. עלינו להיות מודעים לשפת הגוף שלנו כאשר אנו מתקשרים עם חולה דמנציה, עלינו להבין כי החולה קולט מחוות שונות ולא רק את המילים בהן אנו משתמשים.
כיצד נשפר את התקשורת
יחס אכפתי הוא מילת המפתח כאן, חשוב להבין שגם כאשר המטופל אינו מבין את הנאמר, הוא לא בהכרח יסגיר זאת. חשוב להתנהל מולו בצורה מכובדת וסבלנית, מבלי לפגוע בכבודו ומבלי לפגוע בהערכתו העצמית. כאשר לוקח לו זמן רב להגיב ולהתבטא, יש לאפשר לו לעשות זאת ולהפגין את הסבלנות הדרושה. מומלץ ליצור מגע חיובי עם המטופל, כך תוכלו לשפר את התקשורת, לשמר את תשומת לבו ולהפגין חיבה ואכפתיות כלפי החולה.
כיצד מדברים עם החולה
חשוב שנשמור על קור רוח, גם כאשר זה קשה, תמיד יש לדבר בצורה רגועה ועדינה. הקפידו על משפטים קצרים ותמציתיים, הימנעו מרעיונות מורכבים ומרובי פרטים. אפשרו לחולה את הזמן להבין. על מנת לשפר את השיחה, ניתן לתת הכוונה בעזרת המילים אשר תקל עליהם, למשל אם רוצים להגיד לחולה שבתו רונית מגיעה לביקור – לא נגיד רונית ולא נגיד הבת שלך, במקום זאת נשתמש בביטוי המלא ”רונית הבת שלך“.
שפת הגוף – הרגישו חופשיים להשתמש בשפת הגוף; הדגישו את תנועות הידיים והבעות הפנים על מנת שיבינו אתכם. אפשר להצביע, אפשר להחזיק חפצים ביד לצורך ההסבר. אם אתם מרגישים שהמטופל מאבד את תשומת הלב, תוכלו להחזיק את כף ידו או לגעת בה קלות. אל תשכחו להיות נינוחים ולחייך, חיוך גדול הוא התקשורת הכי טובה.
סביבה מתאימה – שימו לב לסביבה שבה מתנהלת התקשורת. לא באתם לנהל תחרות עם עצמת הקול של הטלוויזיה, או הרדיו. נהלו את התקשורת בהיגיון. אל תסתובבו בחדר תוך כדי דיבור, המטופל יתקשה לעקוב, ויתקשה לשמור על הריכוז.
ממה להימנע ?
הימנעו מוויכוחים, אלו רק עשויים להרע את העניינים; הימנעו ממתן הוראות ואל תגידו למטופל מה הוא אינו יכול לעשות. שנו את הגישה וכוונו את החולה בעזרת מה הוא כן יכול לעשות. אל תדברו בטון מתנשא; גם אם המטופל אינו מבין את המילים הוא קולט את הטון המתנשא.
כאשר אתם שואלים שאלות, הימנעו משאלות אשר דורשות מהחולה לנסות להיזכר על מנת לענות לכם. וכמובן שאין לדבר על החולה בנוכחותו עם מישהו אחר כאילו הוא אינו נוכח שם.
עצות מחולים דמנטיים
נדיר שיש לנו את ההזדמנות לקבל מחולי דמנציה טיפים לגבי הטיפול בהם, ואולי אפילו הטעות שאנו עושים היא שאנו לא שואלים אותם. אבל האמת שישנה מחברת אוסטרלית, Christine Bryden, אשר אובחנה כחולת דמנציה בגיל צעיר (46) ואף כתבה מספר ספרים בנושא. קריסטין מספקת לנו מספר עצות ותובנות לגב תקשורת עם חולי דמנציה, מתוך ניסיונה האישי כחולה ולא בתור מטפלת:
הין סבלניים – תנו לנו את הזמן להתבטא, גם אם אנו צריכים לחפש במעמקי המוח את המילה הנכונה. אל תנסו לעזור לנו לסיים את המשפט, רק הקשיבו לנו ואל תתנו לנו להרגיש מובכים אם איבדנו את חוט החשבה.
התחשבו בנו – כאשר אתם מתקשרים איתנו, הימנעו משאלות אשר יכולות להרתיע אותנו, או לגרום לנו להרגיש שלא בנוח. אם שכחנו את הבילוי המשותף שהיה לנו ביחד, זה לא אומר שהוא לא היה משמעותי עבורנו.
קבלו את זה שאנו לא זוכרים – אין צורך להתאמץ לנסות לגרום לנו לזכור, לפעמים אנו פשוט לא יכולים.
הימנעו מרעשי רקע- כאשר אתם רוצים לדבר איתנו, כדאי להנמיך את הטלוויזיה או כל רעש רקע אחר; אלו יוצרים אצלנו בלבול.
קשה לנו עם ילדים – כאשר ישנם ילדים בסביבה, אנו עשויים להתעייף מהר וקשה לנו להתרכז. עדיף ילד אחד בכל פעם. תנו לנו אטמי אוזניים – אם יוצאים למקומות הומי אדם ורועשים, תנו לנו אטמי אוזניים.
