צרו קשר 02-5002206

אלצהיימר – דיכאון

מחלת האלצהיימר, כמו גם מחלות דמנטיות אחרות גורמות לשינוי התנהגות אשר יכולים להתבטא בצורות שונות, מחרדה ודיכאון ועד להתנהגויות תוקפניות. ההתמודדות עם שינוי ההתנהגות קשה לא רק לחולים, אלא גם למשפחות ולמטפלים; אלו נדרשים להתמודד עם תופעות רבות אשר גורמות להם ללחצים נפשיים. בפרקים הבאים נעסוק בכל הסוגים השונים של שינויי ההתנהגות, מה גורם להן וכיצד להתמודד איתן.

פרק רביעי – דיכאון

דיכאון הוא תחושה של עצב עמוק אשר מתוארת גם כשינויי מצב רוח וגם כתסמונת. מצב רוח דיכאוני יכול להיות תגובה טבעית לאירוע מצער כמו פטירתו של אדם יקר; תוצאה של בעיה אחרת כמו למשל תת פעילות של בלוטת התריס או בתור תסמונת הפרעת דיכאון. כאשר מדובר בתסמונת דיכאון אנו מדברים על יותר מתחושת עצב, מדובר בשילוב תסמינים; לצד מצב הרוח הדיכאוני אנו רואים גם תסמינים של איבוד עניין בפעילויות שהמטופל נהנה מהן בעבר, חוסר אנרגיה, פגיעה בשינה, ירידה בתאבון ותחושות אשם. חשוב להדגיש שדיכאון אינו במסגרת התופעות הטבעיות של הזקנה ואין להקל ראש בתופעה זו.

דיכאון ודמנציה

דיכאון הוא תופעה שכיחה בקרב חולי הדמנציה. על פי המחקרים כעשרים עד שלושים אחוז מחולי הדמנציה עשויים לפתח תסמיני דיכאון. התופעה גם שכיחה יותר בקרב האנשים אשר מתגוררים במוסדות טיפוליים.

גורמים נוספים אשר עשויים לתרום למצב הרוח הדיכאוני הם: תופעות לוואי של תרופות מסוימות, מחלות, תגובה לאבחון המחלה וההשפעה על אורח החיים, בידוד חברתי, עייפות וגורמים סביבתיים שהם אינם יכולים להימנע מהם כמו רעש וקהל.

סימני הדיכאון

לא תמיד קל לזהות דיכאון אצל חולה דמנציה, הקושי הגדול נובע מכך שרבים מהתסמינים דומים ליתר תסמיני הדמנציה. הסימנים השכיחים אשר יכולים להצביע על בעיית דיכאון הם: חוסר אנרגיה; איבוד עניין בפעילויות שונות שהמטופל אהב בעבר; חוסר שינה; איבוד התיאבון וירידה במשקל; תחושות של חוסר ערך עצמי ועצבות; רגשנות יתר עם נטייה לבכי וכעס והגברת הבלבול.

במידה ואתם חוששים שהאדם הקרוב אליכם סובל מדיכאון, שיחה עם הרופא המטפל היא נקודה טובה להתחלה. תוכלו לשוחח בחופשיות עם הרופא, לו יש את הכלים לאבחן ולנתח את המצב ולזהות האם מדובר בדיכאון או שאלו בעיות אחרות הגורמות לתסמינים. במקרים בהם אובחן דיכאון הרופאים עשויים להמליץ על תרופות נוגדות דיכאון. תרופות אלו עשויות להפחית את תחושת העצבות, אך במקביל גם לשפר את התיאבון והשינה.

לטיפולים בתרופות נוגדות דיכאון ישנן גם תופעות לוואי וחשוב לדון בנושא בהרחבה עם הרופא. התרופות הקיימות היום נחשבות ליעילות ופחותות תופעות לוואי. הפרקטיקה המקובלת היא שימוש בתרופה, ובמידה והיא אינה משיגה את התוצאות הרצויות לנסות תרופה אחרת. הרופאים נוהגים לתת לתרופה למשך פרק זמן של שבועיים או שלושה על מנת להעריך את התוצאות ולראות האם יש צורך לשנות את התרופה/המינון.

מה ניתן לעשות מלבד טיפול תרופתי ?

חשוב מאוד לטפל בבעיית הדיכאון זה יביא לשיפור כללי במצבו של החולה והיכולת שלו להשתתף בפעילויות שונות.  מלבד הטיפול התרופתי, אשר נעשה בהתאם להמלצות הרופאים, חשוב שתקפידו על שגרה יומית של המטופל. הפחיתו את הגירויים החיצונים אשר יכולים להחמיר את הבעיה כמו למשל סביבה רועשת, כולל הימנעות מפעילות בקבוצות גדולות; חשוב שתדעו מהן הפעילויות שהמטופל אוהב, חזרה של העניין באותן הפעילויות היא סימן מעודד להצלחת הטיפול התרופתי. שימו לב שאינכם מצפים מהמטופל ליותר מידי ובכף גורמים לו לתחושת תסכול. היו מודעים לזמנים שבהם הוא עייף ואל תעמיסו עליו יותר מידי בזמנים הללו.

ולסיום, אל תשכחו שגם אתם לפעמים צריכים הפסקה. הטיפול בחולה דמנציה יכול להיות שוחק מאוד וחשוב שתדאגו גם לעצמכם.

אולי יעניין אתכם גם

שינה

בעיות שינה הן בעיות שכיחות בקרב חולים דמנטיים והן מתבטאות בצורות שונות. ישנם אנשים אשר ישנים ביום ואז בלילה הם חסרי מנוחה. ישנם חולים אשר אינם מבדילים ביום לבין לילה ואחרים ישנם פחות בגלל רמת פעילות נמוכה.

תזונה

תזונה נכונה היא דבר חשוב מאוד. האוכל שאנו אוכלים משפיע על בריאותנו ואיכות חיינו. תזונה לקויה גורמת למחלות וגם מאטה את ההתאוששות מפציעות ומחלות. קשישים רבים סובלים מתזונה לא נכונה המוסיפה לבעיות הבריאות שלהם וחשוב להיות מודעים לכך. חולים דמנטיים עשויים להתמודד עם:

היגיינה

הזנחת ההיגיינה האישית היא דבר שכיח בקרב חולים דמנטיים, אולי כי הם מאבדים ענייו או פשוט מתוך שכחה. מקרים שכאלו עלולים לגרום לעימותים ומתיחויות עם מטפלים ובני משפחה, אך חשוב לדעת כיצד להתמודד עם הנושאים הללו בצורה הנכונה והאפקטיבית ביותר