מחלת האלצהיימר, כמו גם מחלות דמנטיות אחרות גורמות לשינוי התנהגות אשר יכולים להתבטא בצורות שונות, מחרדה ודיכאון ועד להתנהגויות תוקפניות. ההתמודדות עם שינוי ההתנהגות קשה לא רק לחולים, אלא גם למשפחות ולמטפלים; אלו נדרשים להתמודד עם תופעות רבות אשר גורמות להם ללחצים נפשיים. בפרקים הבאים נעסוק בכל הסוגים השונים של שינויי ההתנהגות, מה גורם להן וכיצד להתמודד איתן.
פרק חמישי – התנהגות חסרת עכבות
חולי הדמנציה אינם מודעים להתנהגותם ולעתים אינם מתנהגים על פי הקודים החברתיים הרגילים. זה יכול לבוא לידי ביטוי בהתנהגות חסרת עכבות, כלומר פעילות חסרת טאקט, פעולות גסות ואפילו פוגעניות אשר אינן נעשות בזמן או במקום המתאים עבורן.
כפי שציינו, חולי הדמנציה אינם מודעים לכך שהפעולות אינן תואמות את הקודים החברתיים, ועיקר העומס הוא על המשפחה והמטפלים אשר מתמודדים עם תופעות אלו. במקרים מסוימים הם עשויים להיות מובכים מהתנהגות המטופל, במקרים אחרים הפעולות עשויות לעורר כעס אצל אנשים אחרים בסביבה אשר אינם מודעים לבעיה ואינם מגלים יחס סבלני וסלחני כלפי המצב.
התנהגות חסרת עכבות עשויה להתבטא באופנים הבאים:
- הערות גסות או חסרות טאקט – חולה דמנציה עשוי להעיר הערות גסות או פוגעניות. למשל אלו יכולות להיות הערות לגבי מראה חיצוני. אנשים אשר אינם מודעים למצב עשויים להרגיש מאוד לא בנוח ולהיפגע.
- התנהגות נועזת – חולי דמנציה עשויים לפלרטט תוך כדי השמעת הערות מיניות בלתי הולמות לסיטואציה.
- התערטלות – חולי דמנציה עשויים להוריד את בגדיהם בזמן ובמקום הלא נכון.
- אוננות בפומבי – החולים עשויים לענג את עצמם ולאונן בפומבי מול אנשים ובכך לגרום למבוכה רבה.
מה גורם להתנהגות זו?
כל חולה דמנציה הוא מקרה בפני עצמו המתמודד עם נסיבות שונות ומגיב אליהן בצורה אחרת. המקור לשינויי ההתנהגות יכול להיות תוצאה של שינויים בפעילות המוחית ואלו הם תוצאה ישירה של המחלה, אך גם תגובות לגורמים סביבתיים הם אלו אשר גורמים להתנהגות חסרת עכבות. לעתים גם משימה מורכבת מידי יכולה לעורר את ההתנהגויות הללו.
חשוב שנבין את הסיבות; תמיד כאשר ישנם שינויי התנהגות חשוב שנבין את הגורמים אשר מעוררים את אותם השינויים. כאשר המטפלים ובני המשפחה יכולים לזהות את הגורמים המעוררים את שינוי התנהגות, הם בעצם יכולים להימנע משינויי ההתנהגות ולנהל את הטיפול בשליטה טובה יותר לרווחת כולם.
בין הגורמים השכיחים להתנהגות זו ניתן להזכיר:
בלבול – חלק מהסיבות להתנהגות חסרת עכבות היא פשוט בלבול. חולי דמנציה עשויים להתבלבל בזיהוי של אנשים. למשל הם עשויים לחשוב שהמטפל או אדם זר הוא בן/בת הזוג ולהתנהג בהתאם, דבר אשר עשוי להיות בלתי הולם בנסיבות מסוימות.
חוסר נוחות – במקרים רבים חוסר נוחות הוא הגורם לבעיה. למשל המטופל פשוט עשוי להרגיש שחם לו או שהבגדים לוחצים ולהורידם באופן טבעי מבלי להיות מודע להתרחשות מסביב. נגיעות והתעסקות באבר המין יכולות להיות להתרחש בתגובה לדלקות בדרכי השתן.
שכחה ואיבוד יכולות – מחלות דמנטיות גורמות לנזק מוחי והדבר מתבטא בשכחה ואבדן של יכולות שונות. התנהגויות מסוימות יכולות לנבוע מכך שהחולה פשוט אינו יודע היכן הוא נמצא. למשל יתכן שהוא צריך לגשת לשירותים אך שכח היכן הם נמצאים או איך להשתמש בהם.
התמצאות – חוסר ההתמצאות הכללי של חולי הדמנציה עשוי לגרום להם להתבלבל בין שעות היום וגם לא לדעת היכן הם נמצאים. לכן המטופל יכול פתאום לחשוב שזהו זמן המקלחת ולהאמין שהוא נמצא במקלחת ופשוט להוריד את בגדיו ולהתכונן למקלחת.
מה לעשות?
- תמיד לחפש את הסיבה מאחורי ההתנהגות. אם תבינו מהי הסיבה ומה גורם להתנהגות זו תוכלו להתמודד עם המטופל בצורה טובה יותר.
- בדיקת רופא תמיד יכולה לסייע על מנת לפסול את האפשרות שהתנהגות היא תוצאה של מחלה מסוימת, חוסר נוחות או תופעות לוואי הקשורות לתרופות.
- תמיד הגיבו בסבלנות ועדינות, גם כאשר אתם מובכים מההתנהגות עליכם לזכור שזוהי לא אשמת המטופל.
- הקפידו על תקשורת אוהבת ומבינה, היעזרו בחיבוקים וליטופים על מנת להרגיע את מצבי החרדה.
- במידה ומדובר בהתנהגות מינית בלתי הולמת, העירו להם ונסו להוביל אותם אל החדר או אל מקום אינטימי ודיסקרטי יותר, או פשוט להסיח את דעתם.
- התאימו את הבגדים, יתכן שתרצו מכנסיים ללא רוכסן.
התנהגות חסרות עכבות יכולה להיות קשה מאוד להתמודדות עבור המטפלים והמשפחה. אלו הם חלק מתסמיני הדמנציה. חשוב להבין זאת, אך גם לקחת לעצמכם את המנוחה הדרושה.
