מחלת האלצהיימר, כמו גם מחלות דמנטיות אחרות גורמות לשינוי התנהגות אשר יכולים להתבטא בצורות שונות, מחרדה ודיכאון ועד להתנהגויות תוקפניות. ההתמודדות עם שינוי ההתנהגות קשה לא רק לחולים, אלא גם למשפחות ולמטפלים; אלו נדרשים להתמודד עם תופעות רבות אשר גורמות להם ללחצים נפשיים. בפרקים הבאים נעסוק בכל הסוגים השונים של שינויי ההתנהגות, מה גורם להן וכיצד להתמודד איתן.
אנשים הסובלים מדמנציה חווים לעתים מצבים שונים בצורה שונה מאשר הצורה שבה האירועים מתקיימים במציאות, כלומר הם חווים הזיות ומחשבות שווא. למרות שאלו מתקיימים אך ורק בדמיון, עבור החולה אשר חווה אותם אלו הן חוויות אשר נראות אמתיות והוא עשוי להגיב בהתאם בחרדה ופניקה.
הזיות – הזיות הן תפיסות חושיות אשר רק המטופל חווה. הן יכולות לבוא לידי ביטוי בכל אחד מהחושים ,אך הזיות ויז‘ואליות ושמיעתיות הן השכיחות ביותר; כלומר החולה עשוי לשמוע דברים או לראות דברים שאינם נשמעים. למשל הוא עשוי לראות אנשים ולשמוע קולות אשר יפחידו אותו.
פרנויה ומחשבות שווא – פרנויה מתבטאת באמונות לא מציאותיות, כמו למשל תחושת רדיפה וחשדנות גדולה. לכן זה שכיח שהמטופלים מאשימים אחרים בגנבה בכל פעם שהם לא מוצאים איזה חפץ. תחושות פרנויה עשויות להקשות על מתן טיפול. ישנם גם מקרים בהם מחשבות השווא מתבטאות בתחושה של המטופל כי הוא ניחן בכוחות על.
טעויות בזיהוי – חולי דמנציה עשויים לטעות בזיהוי של אנשים, כולל זיהוי של עצמם. הם עשויים לא לזהות את בן/בת זוג ואפילו להיבהל מדמות עצמם במראה. קולות שהם שומעים מהרדיו או מהטלוויזיה עשויים להישמע להם כמו נוכחות של אנשים בחדר והדבר עלול לגרום לבהלה.
מה גורם להזיות ומחשבות שווא?
הסיבה שחולי דמנציה סובלים מהזיות ומחשבות שווא טמונה בכך שהמוח שלהם אינו יכול לפרש בצורה הנכונה את המציאות הנקלטת בחושים. וכאשר זה משתלב עם הפגיעה בזכירון נולדות מחשבות השווא, החשדנות והפרנויה. כאשר חולי הדמנציה אינם מודעים לפגיעה בזיכרון הם בעצם חיים בעולם שבו חפצים עשויים להיעלם בצורה מסתורית וזה גורם להם להאשים אחרים.
בין הגורמים השונים אשר יכולים לעורר ולעודד את אותם ההזיות ומחשבות השווא:
- פגמים חושיים כמו ליקוי ראייה ושמיעה. גם מקרים בהם הם שוכחים את המשקפיים או שצריך להחליף סוללות במכשיר השמיעה יכולים לעודד הזיות.
- תופעות לוואי של תרופות.
- מחלות פסיכיאטריות קודמות.
- סביבה לא מוכרת, מטפלים חדשים ושינויים בשגרה.
- תאורה לקויה.
- מצבים רפאים שונים כמו כאבים, חום, אנמיה, תזונה לקויה, בעיות נשימה ועצירות.
- עודף גירוי חושי.
כיצד להתמודד עם הבעיה?
כאשר אתם רואים סימנים של הזיות ומחשבות שווא יש קודם כל לבצע בדיקה רפואית ופסיכיאטרית, זאת על מנת לפסול את המקרים בהם בעיות רפואיות, פסיכיאטריות, כמו גם תופעות לוואי של תרופות, הם הגורמים לבעיה.
יתכן שהרופאים ימליצו על שימוש בתרופות, אלו עשויות להפחית את ההזיות ומחשבות השווא ויש להן גם הצלחה חלקית בהפחתת הטעויות בזיהוי. אך לצערנו תרופות אנטי פסיכוטיות אלו הן בעלות תופעות לוואי רבות אשר יכולות לגרום לרעד, נוקשות וישנוניות. תרופות חדשות יותר גורמות לפחות תופעות לוואי, אך עדיין גורמות לנמנום. אך למרות זאת, כאשר ישנן בעיות קשות של הזיות ומחשבות שווא, בדרך כלל יש צורך להיעזר בטיפול תרופתי.
חוץ מטיפול תרופתי, מה עוד אפשר לעשות?
- כאשר המטופל מתמודד עם הזיות ומחשבות שווא אין צורך להתווכח ולנסות להוכיח את המציאות, פשוט הרגיעו אותו.
- אל תנזפו במטופל כאשר הוא מאבד חפצים או מחביא חפצים, קבלו זאת בהבנה.
- בדקו את חשדותיו על מנת לבדוק את מידת הדיוק.
- נסו להסיח את דעתו. אתם יכולים לנסות להיעזר במוזיקה, פעילות גופנית, פעילויות שונות, שיחות עם חבריו או התבוננות בתמונות מהעבר.
- נסו להגיב בהתאם לרגשות ולתחושות אשר חווה המטופל בעקבות אותן ההזיות ולא בהתאם להזיה עצמה.
- מגע פיזי עשוי להרגיע, אך עליכם להיות בטוחים שהמטופל מוכן לזה.
- נסו תמיד לשמור על המטופל בסביבה מוכרת. אם המטופל צריך לעבור דירה או למוסד טיפולי, תמיד חשוב להביא חפצים מוכרים מהמקום הקודם שבו התגורר.
- שפרו את התאורה בבית והשתמשו גם בתאורת לילה.
- השתדלו לשמור על מטפלים קבועים ושגרה קבועה.
- חשוב להכיר את מקומות המסתור של המטופל.
- כדאי לנהל מעקב באמצעות יומן, זאת על מנת לראות עם שינויי התנהגות אלו מופיעים בזמנים מסוימים של היום או בנוכחותם של אנשים מסוימים. כך תוכלו לזהות גורמים לבעיה ולערוך שינוים אשר יסייעו בהתמודדות.
- תוכלו להכין גיבוי עבור חפצים מסוימים אשר הולכים לאיבוד, כמו למשל עוד ארנק, משקפי ראייה, מפתחות וחפצים שימושיים אחרים.
- במידה וההזיות ומחשבות השווא אינן מסוכנות ואינן גורמות לסערת רגשות, ניתן פשוט להתעלם מהן.
- אל תתרגשו מכל מיני ההאשמות כנגדכם, זה לא בשליטת המטופל.
שימו לב!
ההתמודדות עם תופעות אלו על בסיס יומיומי קשה מאוד עבור המטפלים. זה חיוני גם עבור המטפלים למצוא עזרה ותמיכה, בין אם באמצעות חברים ומשפחה או אנשי מקצוע. אתם עשויים לחוות תסכול, מצוקה, אשמה, מרמור ותשישות, ולכן חשוב שתדאגו גם לעצמכם
